דיור מוגן דתי ודיור מוגן חרדי הם שניהם דגמי דיור חדשים יחסית המספקים סביבה בטוחה ותומכת לקשישים.
בעוד ששני המודלים מציעים שירותים דומים ומקדמים את אותם עקרונות של הכלה חברתית וחברות, ישנם הבדלים משמעותיים ביניהם.
דיור מוגן דתי
דיור מוגן דתי מטרתו להוות בית לקשישים מאמינים ולאפשר להם להמשיך לחיות חיי מצוות ופולחן דתי.
לתושבים יש בדרך כלל גישה לחדרי תפילה פרטיים, טקסים דתיים ושירותי פולחן משותפים.
הם גם נהנים מתכניות שנועדו לעזור להם לנהל חיים מחוברים ומשמעותיים יותר, כגון לימוד תנ"ך וייעוץ רוחני.
דיור מוגן לחרדים
לעומת זאת, דיור מוגן חרדי נועד לספק מגורים ותמיכה לקשישים מרקע מזרח אירופאי, במיוחד רוסים.
המשמעות היא שהדגש הוא על מתן שירותים ושירותים המתאימים מבחינה תרבותית ולשונית לאוכלוסייה זו.
בעוד שמירת מצוות מתקבלת בברכה, ההתמקדות העיקרית היא במתן סביבה בטוחה ותומכת שבה התושבים יכולים לשמור על המורשת התרבותית שלהם.
לתושבים יש בדרך כלל גישה לשיעורי שפה רוסית, חנויות מזון אתניות ופעילויות העונות על הצרכים הספציפיים של הפזורה הרוסית הקשישה.
בסך הכל, בעוד שגם דיור מוגן דתי וגם דיור מוגן חרדי חולקים כמה עקרונות משותפים, הם נותנים מענה לצרכים ולאוכלוסיות שונות.
בשני המקרים, התושבים נהנים מסביבה בטוחה ותומכת המאפשרת להם להמשיך לחיות חיים משמעותיים ומלאי פעילויות וחברות.